ה נתבעים 1 . מנורה חב' לביטוח בע"מ 2 . יוסף אבו לטיף [ – ניתן פסק-דין] 3 . מכוניות אורדן בע"מ
באת-כוח התובעים: עו"ד טל שיינפלד
בא-כוח הנתבעת 1: עו"ד יאיר נאמני
בא-כוח הנתבעת 3: עו"ד עופר זינגל
פסק דין
ראובן נהג במכונית מסוג "טויוטה" בבעלות שמעון, שלגביה הוצא רישיון סחר (האוסר נסיעה בה, אלא למטרות מיוחדות שנקבעו), חצה צומת בניגוד לרמזור אדום שבכיוון נסיעתו והתנגש בעוצמה במכונית מסוג "סיטרואן". מכונית ה"סיטרואן", שניזוקה קשות והוכרזה ב"אובדן גמור", היא בבעלות לוי, והייתה מבוטחת בפוליסה המגבילה את הכיסוי הביטוחי לשני נהגים ששמם נקוב בה. בעת התאונה נהג בה יהודה, ששמו אינו נקוב בפוליסה כמי שמורשה לנהוג.
שתי שאלות טעונות הכרעה. השאלה הראשונה היא אם ישנו כיסוי ביטוחי לנזקים שנגרמו למכונית ה"סיטרואן". השאלה השנייה בעיקרה עובדתית, והיא אם נוסף על מי שנהג ב"טויוטה", גם על הבעלים הרשום שלה לפצות את בעל ה"סיטרואן" בשל הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה.
א.עיקר העובדות ועיקר טענות הצדדים
2.עיקר העובדות אינן שנויות במחלוקת. תחילה נעמוד על אלו, ועל עיקרי טענות הצדדים.
3.בתאונת דרכים שאירעה ביום 1.6.2007 היו מעורבות שתי מכוניות. האחת, מסוג סיטרואן, בבעלות התובעת 1 (שירות 2000), שהתובע 2 (שמעון לוקמן) הוא מנהלה ובעליה. השנייה, מסוג טויוטה, שהייתה רשומה בבעלות הנתבעת 3 (מכוניות אורדן), חברה העוסקת בסחר בכלי רכב משומשים, שניתן לה רישיון סחר. לאחר התאונה, ביום 17.6.2007, הועברה הבעלות על מכונית הטויוטה לאדם אחר, ששמו יפים ברקוביץ.
הסיטרואן הייתה מבוטחת על-ידי הנתבעת 1 (מנורה) בביטוח מקיף מסוג "אוטוטופ", שהיא פוליסה אשר בין השאר, מגבילה את הנהגים הרשאים לנהוג במכונית המבוטחת לשניים ששמותיהם ננקבו בה. בפוליסה הנדונה נקבע כי רק אפרים סבח ושני סבח מורשים לנהוג בסיטרואן.
4.ביום 1.6.2007 התגלתה תקלה בסיטרואן. מר שם טוב מוגדרי, בעל מוסך המתקן את כלי הרכב של התובעת 1, לקח את המכונית, כדי להביאה למחרת בבוקר לתיקון במוסך. בעת שמוגדרי נהג במכונית לכיוון ביתו, אירעה התאונה.
כתוצאה מהתאונה ניזוקה הסיטרואן קשות, ועל-פי קביעת השמאי מטעם הנתבעת 2, שהעריך את הנזקים שנגרמו, הוכרזה המכונית ב"אובדן גמור".
אין מחלוקת כי האחראי לקרות התאונה הוא הנתבע 2 (יוסף אבו לטיף), שנהג בטויוטה, חצה צומת מבלי לציית לאור אדום ברמזור בכיוון נסיעתו והתנגש בעוצמה בסיטרואן. הנתבע 2 הורשע בשל כך ודינו נגזר ביום 20.8.2008 (ת"ד 12221/07 בביהמ"ש לתעבורה בתל-אביב).
5.טענתם העיקרית של התובעים היא, כי על הנתבעת 1 לשלם לנתבעות את תגמולי הביטוח כמתחייב מהפוליסה, על-אף שהפוליסה נקבה בשני נהגים שרשאים היו לנהוג במכונית, ומי שנהג אינו אחד מהם. עוד טוענים הם, כי גם על הנתבעת 3, בעלת הרכב הפוגע, לפצותם על נזקיהם.
הנתבעת 1 ביקשה לדחות את התביעה נגדה. לטענתה, הפוליסה אינה מכסה את הנזק, מהטעם שעל-פי פוליסת הביטוח, מי שנהג במכונית בעת קרות התאונה, לא היה מורשה לנהוג בה.
הנתבעת 3 ביקשה לדחות את התביעה נגדה, מהטעם שלטענתה, הטויוטה נמכרה לנתבע 2, ולפיכך אין עליה כל אחריות לתוצאות התאונה, אלא הנתבע 2 הוא שאחראי לכך.
משלא הגיש הנתבע 2 כתב הגנה, ניתן פסק-דין נגדו עוד ביום 5.3.2009. עוד נקבע, כי אם יינתן פסק-דין נגד הנתבעת 1, כי אז תהיה היא זכאית שיינתן פסק-דין נגד הנתבע 2, שנגדו הגישה הודעה לצד שלישי, ושלפיו יחויב לשפותה שיפוי מלא (החלטה מיום 10.3.2009 והחלטה מיום 17.3.2010).
6.התביעה הוגשה בהליך של סדר דין מהיר. המצהירים נחקרו על תצהיריהם ביום 17.3.2010, וסיכומי טענות הצדדים הוגשו בכתב (מטעם התובעת הוגש ביום 22.4.2010, מטעם הנתבעת 3 הוגש ביום 7.6.2010, ומטעם הנתבעת 1 הוגש ביום 10.6.2010).
7.כאמור בפתח הדברים, שתי שאלות מרכזיות טעונות הכרעה. האחת, עניינה בשאלת הכיסוי הביטוחי של הסיטרואן. השנייה, שאלת אחריותו של הבעלים הרשום של הטויוטה לשאת בעלות נזקי הסיטרואן.
ב.שאלת הכיסוי הביטוחי